קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים ד׳:ז׳:ב׳

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים ד׳:ז׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים ד׳:ח׳:א׳ »

7 הלכה: רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. כָּל מְלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ קוֹדֶם לְאַרְבָּעָה עָשָׂר גּוֹמְרָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. וּבִלְבַד דָּבָר שֶׁהוּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. אֲבָל לֹא יַתְחִיל בָּהּ בַּתְּחִילָּה בְאַרְבָּעָה עָשָׂר אֲפִילוּ דָּבָר שֶׁהוּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. שָׁלוֹשׁ אוּמָּנִיּוֹת עוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים. הַחַיָיטִין. שֶׁכֵּן הִדְיוֹט תּוֹפֵר כְדַרְכּוֹ בְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד. הַסַּפָּרִין. שֶׁכֵּן נְזִירִין וּמְצוֹרָעִין מְגַלְּחִין בְּמוֹעֵד. הַכּוֹבְסִין. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הָעוֹלִים מִטּוּמְאָה לָטַהֲרָה לִהְיוֹת מְכַבְּסִין בְּמוֹעֵד. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הָרוֹצְעָנִין. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ עוֹלֵי רְגָלִים לִהְיוֹת מְתַקְּנִין מִנְעֲלֵיהֵן וסַנְדָּלֵיהֶן בְּמוֹעֵד. וְרַבָּנִין אָמְרִין. עֲשִׁירִים הָיוּ וּבַבְּהֵמָה הָיוּ עוֹלִין.

פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים ד׳:ז׳:ב׳

7 גמ' גומרה בי"ד. אפילו במקום שלא נהגו לעשות מלאכה ובלבד שתהא המלאכה ההיא בדבר שהוא לצורך המועד:

8 החייטין. משום הכי שרו בי"ד בכל מקום שכן מצינו בהן קולא משאר אומניות בחול המועד שכן ההדיוט תופר כדרכו כדתנן במועד קטן הדיוט שאינו אומן בכך הלכך בי"ד דקיל מחש"מ אפי' אומן נמי שרי:

9 שכן נזירין וכו'. וכיון דאשכחן ביה היתר קצת בחש"מ הלכך בי"ד דקיל טפי מותר לכ"ע:

10 שכן דרך עולי רגלים וכו'. דמסתמא היו עולי רגלים צריכין לתקן מנעליהם שבלו בהליכתם לירושלים:

11 עשירים היו. אותן שעלו לרגל דמי שאין לו קרקע פטור מן הראיי' ועלו בבהמה ולא היו הולכים ברגליהם ולא בלו מנעליהם בדרך:

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים ד׳:ז׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים ד׳:ח׳:א׳ »